פסק-דין בתיק על"ע 7892/04

המישנה לנשיא מ' חשין:

           הערעור שלפנינו מעורר כמה וכמה שאלות חוק נפרדות, ועד שנתוודע אליהן וננסה להשיב עליהן, הבה נעמוד על עיקרי העובדות שלעניין.

השתלשלות האירועים עד-כה

2.        תחילת הדברים (לענייננו) בתיק משמעת אחר (בד"מ 161/00) שהתנהל בבית הדין המחוזי למשמעת של לישכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו (בית הדין המחוזי או בית הדין) נגד המשיב שלפנינו, עורך-דין יהונתן בוטח (עו"ד בוטח). עם פתיחת הדיון בבד"מ 161/00 ביקש עו"ד בוטח מאב-בית-הדין, עורך-דין ד"ר משה וינברג, כי יפסול עצמו משבת בדין. טעם הבקשה: עו"ד וינברג ישב כבר בעבר כאב-בית-דין בהליך משמעת שבו היה הוא, עו"ד בוטח, נאשם. עד כאן - כל אתי שפיר, אלא שבטיעונו לפסלותו של עו"ד וינברג הטיח עו"ד בוטח בעו"ד וינברג שלל התבטאויות משולחות-רסן ומכפישות ואלו הושמעו בהרמת-קול ובצעקות.

3.        בעקבות דברים אלה הוגשה נגד עו"ד בוטח הקובלנה שלפנינו (בד"מ 50/01), ולסופו של דיון החליט בית הדין המחוזי, ברוב דעות, להרשיע את עו"ד בוטח במיקצת עבירות משמעת ולזכותו ממיקצת עבירות משמעת שהואשם בהן. משהרשיעו כך בדינו, גזר בית הדין המחוזי על עו"ד בוטח עונש נזיפה והשעייה על-תנאי לתקופה של שלושה חודשים. הן עו"ד בוטח, הן הוועד המחוזי, הקובל, ערערו לבית הדין הארצי למשמעת של הלישכה (בית הדין הארצי), גם על הכרעת הדין גם על העונש. בית הדין הארצי קיבל במיקצת את ערעורו של עו"ד בוטח על הכרעת הדין; דחה את ערעורו של הוועד המחוזי על הכרעת הדין; ודחה את שני הערעורים על העונש. על פסק-דין זה מערער הוועד המחוזי לפנינו, הן באשר להכרעת הדין הן באשר לגזר-הדין.

4.        בראשית נידרש, כמובן, לערעור על הכרעת הדין ורק לאחר מכן נעבור לדיון בנושא העונש. ותחילה לעובדות שלעניין.

5.        עיקר הדיון לפני בתי הדין למשמעת נסב על התבטאויותיו של עו"ד בוטח לפני בית הדין המחוזי למשמעת - בבד"מ 161/00 - לעת שביקש לפסול את אב-בית-הדין, עו"ד וינברג, משבת בדין. בית הדין המחוזי בענייננו שמע את הקלטת מן הדיון בבד"מ 161/00; הוסיף ועיין בתיכתוב שנערך מתוך הקלטת; וכך קוראים אנו בהכרעת הדין דברים שהשמיע עו"ד בוטח לעת הדיון בבד"מ 161/00:

אני חושב מר וינברג שאתה לא ראוי לכהן בערכאות השיפוט של לשכת עורכי הדין. אני חושב שאתה חסר כל רגש אנושי, אני חושב שפסקי הדין שאתה נותן אין להם שום תקדים, שום ערכאה פלילית כלשהי, לא בערכאה של לשכת עורכי הדין, אין לזה שום תקדים בערכאות של בתי המשפט מה שאתה נתת, מה שאתה עשית אתי, שאתה הרסת לי את החיים. אתה לא מנמק, אתה לא מסביר, אני לא יודע מה יש לך אתי. אבל מה שאתה נותן זכה לביקורת כל כך חריפה בבית המשפט העליון, שהשופט מצא קרא לזה: "שלושה סנדלרים ישבו לדין". אני לא הייתי מקל ראש בזה כמו שאתה עשית בהחלטה האחרונה שלך.

השופט העליון אמר ואני אמרתי את זה, אתה יכול לשחק אתי משחקים, להגיד לי תביא פרוטוקול. הדברים לא נרשמו אבל הם נאמרו מר וינברג הנכבד, אתה הרסת לי את החיים. אתה גרמת לאשתי לעזוב אותי, גרמת לי להתגרש, חוסר אנושיות. אני לא יודע אם יש לך רגש אנושי בכלל ... הרסת לי את החיים שלי, מר וינברג, אני שבר כלי היום בגללך. אדון דוקטור משה וינברג, אתה פשוט חסר אנושיות. אין בך טיפה אחת של אנושיות. אני לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי, אני מתבייש שאתה חבר בלשכת עורכי הדין, אני לא חושב שאתה מוסיף כבוד ללשכת עורכי הדין.

.....

...אני היום גרוש מר וינברג, בגללך! פשוט בגללך! ... אתה הרסת לי את החיים לפני שנתיים ...

.....

... אתה תפסיק להתעלל בי כי זה מתחיל להמאס עלי. כל מה שאתה עושה מר וינברג, עובר את כל הגבולות ... אני מתבייש שאתה מכהן בלשכת עורכי דין. אתה לא ראוי להיות עו"ד בכלל. ואתה בוודאי שלא ראוי להיות דיין.

.....

..... אתה הרסת לי את החיים!

.....

... הרסת לי את החיים, אתה! איך אתה לא מתבייש ...

... העבירו עליך ביקורת שאין כדוגמתה במדינה הזאת. אין שום שופט עליון שאמר על עו"ד שהוא סנדלר ועליך אמרו את זה. אמרו את זה עליך! אתה לא מתבייש לך? טיפת בושה. תתפטר כבר מהעבודה שלך. אין לך טיפת בושה, איך אתה לא מתבייש לשבת פה? מה, אתה נהנה מזה? אתה מזוכיסט!

.....